כוכב נופל | פרי הוצאה לאור

הספרים שלי הם לא מי יודע מה.

למה?

ככה.

הם ספרים מעניינים, נחמדים, מרתקים, בעיני הם וואאוו כי אני משוחדת.

אבל הקהל לא נסער מהם.

לא רוכש בהמוניו.

אני לא מקבלת מיילים בלי הפסק.

לא מיילים נגד ולא בעד.

אולי פה ושם.

נו נו

רוצים עוד הוכחה שהם לא מי יודע מה?

למשל בין התגובות אמרו לי לא פעם ביושר משהו בסגנון של: במה ללא קהל היה מרתק, את קוד נפוליאון לא הצלחתי לקרוא אבל חמותי אהבה מאוד.

ועוד תגובות כאלה...

למה אני כותבת את זה?

כי קרובת משפחתי דיברה איתי ושכנעה אותי שהספרים שלי מדהימים.

"את לא מחשיבה את עצמך. אבל הספרים שלך משהו מיוחד". אמרה לי.

ואני חייכתי לעצמי בשקט.

"זה בסדר. הם לא צריכים להיות משהו מיוחד" אמרתי לה.

"כולם ממש מחזיקים ממך. יש לך שם של סופרת פופולארית" היא המשיכה לומר.

ואני צחקתי בעצבנות.

אוף.

לכי תסבירי לעולם שמתלהב מסופרות פופולאריות שאת לא מתלהבת להיות כזו?

בפופולאריות יש גם אכזבה ופחד.

אם אתה לא כוכב אתה גם לא תהיה כוכב נופל.

אז מי אני?

לא סופרת ולא מוכשרת.

ספרי לא מדהימים ולא מתיימרים להיות משהו שלא נראה כמוהו.

אני צינור.

דרכי עוברים מסרים.

זה קורה לעוד אנשים.

אני אחת מתוך רבים.

לא צריכה להיות מיוחדת.

כי אין כזה דבר.

כל אחד מיוחד בדרכו.

אם אתה גבוה - אתה לא יותר מיוחד.

כי אם אתה גבוה יש לך פוטנציאל לרדת נמוך.

כולנו שווים

ולכל אחד יש מסע משלו.

כוכב נופל או כוכב?