אף אחד לא קונה את הספרים שלי

מהרגע שיצאתי לאור עברתי מסלול רציני.

אחד הפערים הגדולים איתם נדרשתי להתמודד היה הרצון והידיעה שאני עומדת לכבוש את העולם בספרים שלי. הם יחוללו שינוי וימכרו במליוני עותקים. האמת שמליונים היה קטן עלי כי תודעתית הייתי במיליארדי עותקים.

התוצאה ביחס לדמיון היתה דלה.

האמת שהשאיפות הביכו אותי כי עודדתי בספרים הסתפקות במועט ושמחה במה שיש בעוד שאני תודעתית כבר עמדתי בראש הסולם...

אט אט התפכחתי.

ובגלל שהמקום הטבעי שלי זה לא מליארדי קוראים, ההתפכחות היתה נצרכת ומבורכת. 

הבנתי שאני הייתי זו שכל העת שכנעתי את עצמי שזה יקרה כי התוכן של הספרים שווה! הוא יכול לשנות ולקדם את העולם! זה לא אני, זה התוכן והמסע שלי!

אבל אף אחד לא חתם איתי על חוזה שזה יקרה.

ויותר מכך - עם הזמן - כשאני פחות מתלהבת מהכתיבה שלי אני רואה את הספרים כמו שהם. ויש להם חסרונות.

התהליך של ההתפכחות היה איטי.

אט אט הבנתי שהמציאות רחוקה מהדמיונות.

כעת הספר סדר הפוך לא זוכה להתעניינות.

אני עושה הרבה רעש אבל בתכלס אין תוצאות.

האמת שזה המקום שייחלתי אליו.

מדובר כאן בחופש אמיתי.

ההבנה שזו האמת, והיא המציאות, השחרור מהכבלים שגורמים לנו לחשוב שאנחנו דבר-מה או שיש לנו בשורה חדשה לעולם.

ויחד עם זה הידיעה שצריך לפעול בכל הכח ולא לנוח ולא להתייחס לתוצאה כי העולם זקוק לנו, וגם אם העולם לא זקוק לנו זה מה שצריך לעשות. כי אם כל אדם יגייס את עצמו לחלוטין לטובת שינוי העולם אז העולם יהיה חייב להשתנות.

את הספר סדר הפוך אמשיך לשווק באהבה ובשמחה.

מתוך הבנה שזו אני - הייתי ונשארתי בנקודת האפס. אף פעם לא אהפוך לאחד כי אחד יש רק אחד.

לעומתי- הספר ראוי. הוא לא שלי אלא יש בו מתנה לי ולעולם כולו.

כאן אני רואה יתרון גדול בהפרדה שאנו עורכים בינינו לבין ה'פירות' שלנו.

כי בעוד הערך שלנו נשאר יציב גם אם נצליח וגם אם פחות -

הרי שהערך של הפירות שלנו יכול להשתנות.

כי לא מדובר ברכוש שלנו - אלא במתנה ובערך רוחני שניתן לנו מאת בורא עולם.

ואם הערך של הספרים ישתנה וגם אם לא - נקודת החופש להיות רחוקים מכבלי הקהל, המעמד וכו' -

כי זו האמת וכולנו שווים לחלוטין תמיד -

היא נקודת ציון ראויה ומלאת משמעות לדעתי יותר ממליארדי קוראים.